שלום לכולם!
באמצע הקיץ נפל לי האסימון...
ליתר דיוק, באמצע חופש הגדול בשעה 11 בצהריים ב.ד.י.ו.ק!
אני קמתי ב7.00. הילדים אחריי...ופתאום השעה מראה 11 ומה עשינו? אני אמנם סידרתי בישלתי קיפלתי דיברתי...אבל הילדים? מ7.30 ועד עכשיו, יושבים באותה תנוחה, בסלון, המסך מול העיניים שלהם...וזהו. אז נכון, הבית שקט..אבל באיזה מחיר??
" איך היתי מעסיקה אותם יפה פעם בחופש!" אמרתי לעצמי. ושאלתי את עצמי, למה אינני עושה, כמו פעם, לוח זמנים מסודר עם פעילויות ויציאות ושעות אוכל ושעות מסך....
ואז, נפל לי האסימון. הילדים שלי גדלו! יצירות פשוטות כבר לא מעניינים אותם!
האם אני יכולה להתחרות עם קלאש רויאל?עם סדרות?עם מיקמק? התשובה היא חד משמעית...לא!
אבל אני יכולה לנסות 😊
ולכן, בוקר אחד הכרזתי: משפחה יקרה, היום נלמד על צייר מפורסם!
שלושת הילדים הרימו טיפה את העיניים מהמסך, עקמו את הפה, חיכו שניה מנומסת, וחזרו לעיסוקים האינטרנטיים שלהם...
"חבר'ה אני רצינית! אתם לא חייבים לסגור לגמרי את המחשב. כנסו לגוגל ותחפשו על הצייר "ואן גוך"
- הצייר הזה שחתך לעצמו אוזן? שאל האמצעי..
היתה קצת אור בקצה המנהרה!
- כן בדיוק הוא.
-הוא היה משוגע?
- כן...קצת כמו כל אומן. כי חייב קצת שיגעון על מנת ליצור יצירות מופט...ואחרי חודשיים של חופש גדול כנראה שאמא שלכם הולכת להיות אומנית גדולה מאוד!!
אז חיפשנו בגוגל, ומצאנו. וקראנו על חייו. והסתכלנו על הציורים שלו...
וואלה...זה עיניין את החבר'ה!
הבאתי פלסטלינה וביקשתי מהם לבחור יצירה אחת ולהשתמש בפלסטלינה על מנת ליצור אותה.
ראיתי נס מול העיניים שלי! הילדים פשוט נהנו גם ללמוד וגם ליצור! וכל זה...בלי מסך 😊
כמובן ששם המשחק היה להנות ולו דווקא לנסות לחכות את היצירה.
הנה התוצאות:
ממש נהנו...
כמובן שמיד שזה נגמר הילדים רצו חזרה ל"חמצן" שלהם, המסכים 😅
אבל לפחות, למדו משהו ויצרו יצירה יפה...אני אמשיך גם מחר ומי יודע, אולי בסוף החופש לא אצטרך לצבוע את הבית...יהיה לי קיר מלא ביצירות מופט!
באמצע הקיץ נפל לי האסימון...
ליתר דיוק, באמצע חופש הגדול בשעה 11 בצהריים ב.ד.י.ו.ק!
אני קמתי ב7.00. הילדים אחריי...ופתאום השעה מראה 11 ומה עשינו? אני אמנם סידרתי בישלתי קיפלתי דיברתי...אבל הילדים? מ7.30 ועד עכשיו, יושבים באותה תנוחה, בסלון, המסך מול העיניים שלהם...וזהו. אז נכון, הבית שקט..אבל באיזה מחיר??
" איך היתי מעסיקה אותם יפה פעם בחופש!" אמרתי לעצמי. ושאלתי את עצמי, למה אינני עושה, כמו פעם, לוח זמנים מסודר עם פעילויות ויציאות ושעות אוכל ושעות מסך....
ואז, נפל לי האסימון. הילדים שלי גדלו! יצירות פשוטות כבר לא מעניינים אותם!
האם אני יכולה להתחרות עם קלאש רויאל?עם סדרות?עם מיקמק? התשובה היא חד משמעית...לא!
אבל אני יכולה לנסות 😊
ולכן, בוקר אחד הכרזתי: משפחה יקרה, היום נלמד על צייר מפורסם!
שלושת הילדים הרימו טיפה את העיניים מהמסך, עקמו את הפה, חיכו שניה מנומסת, וחזרו לעיסוקים האינטרנטיים שלהם...
"חבר'ה אני רצינית! אתם לא חייבים לסגור לגמרי את המחשב. כנסו לגוגל ותחפשו על הצייר "ואן גוך"
- הצייר הזה שחתך לעצמו אוזן? שאל האמצעי..
היתה קצת אור בקצה המנהרה!
- כן בדיוק הוא.
-הוא היה משוגע?
- כן...קצת כמו כל אומן. כי חייב קצת שיגעון על מנת ליצור יצירות מופט...ואחרי חודשיים של חופש גדול כנראה שאמא שלכם הולכת להיות אומנית גדולה מאוד!!
אז חיפשנו בגוגל, ומצאנו. וקראנו על חייו. והסתכלנו על הציורים שלו...
וואלה...זה עיניין את החבר'ה!
הבאתי פלסטלינה וביקשתי מהם לבחור יצירה אחת ולהשתמש בפלסטלינה על מנת ליצור אותה.
ראיתי נס מול העיניים שלי! הילדים פשוט נהנו גם ללמוד וגם ליצור! וכל זה...בלי מסך 😊
כמובן ששם המשחק היה להנות ולו דווקא לנסות לחכות את היצירה.
הנה התוצאות:
לאור ההצלחה, המשכתי גם למחרת. הילדים אפילו ביקשו מעצמם ללמוד על הצייר פבלו פיקאסו. אך הציורים שלו טיפה (מאוד) מורכבים. אז הלכנו על הצייר הצרפתי קלוד מונה (באותה הזדמנות למדנו על המילה המפחידה הבאה: אימפרסיוניזם!) ושוב, מצאנו את עצמינו שעה וחצי, יושבים ומציירים בכיף ובהנאה...
והנה התוצאות:
כמובן שמיד שזה נגמר הילדים רצו חזרה ל"חמצן" שלהם, המסכים 😅
אבל לפחות, למדו משהו ויצרו יצירה יפה...אני אמשיך גם מחר ומי יודע, אולי בסוף החופש לא אצטרך לצבוע את הבית...יהיה לי קיר מלא ביצירות מופט!
